אחרי שבוע האופנה במוסקבה 2013, עברתי שינוי אישי, שבעקבותיו התחלתי לעבוד על קולקציה בהשראת קעקועים מסורתיים יפניים. התעמקתי בנושא, הזמנתי ספרים רבים מיפן והתאהבתי. אני נמשך למיתולוגיה היפנית מצד אחד, ומצד שני, בגלל שננטשתי על-ידי הורי בגיל 13 ונאלצתי לעצב את עולמי בכוחות עצמי, הזדהיתי עמוקות, במובן מסוים, עם קורותיהם של חברים לשעבר ביאקוזה היפנית, שהשתמשו באמנות הקעקועים כדי להביע את קשיי הילדות שלהם ואת מסע החיים הסוער שלהם. כשהגעתי לגיל 50, החלטתי לקעקע את סיפור חיי על גופי ועל הבגדים שאני יוצר. בעולם הזה, הלא-קונפומיסטי והלא-מונכרומטי, אני מרגיש בבית.